ברכה לאמא- יומהולדת 66

פתיחה: יש אנשים שהם במדרגת חנוכה


האמת שהאדם הוא נקרא מקדש מעט על דרך "ואהיה להם למקדש מעט"( יחזקאל יא, טז) 'להם' ממש רק מדרגות מדרגות יש.

יש מישראל שנקראים שבת ..כך תלמידי חכמים העושים חול שלהם לשבת בעבודות הבורא יתברך...
ויש מהם מדרגות חנוכה שאז מותר בכל מלאכה רק צריך להודות ולהלל לשמו הגדול...

(דברי שמואל, ר' שמואל שמעלקא מניקלשסבורג זיע"א)

1.דמותך אמא הוא כמו הנר- (נר שבת ונר חנוכה"{רש"י} )  תכונתו לעלות-

אמר רב הונא הרגיל בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים (שבת כג ע"ב)

הרגיל בנר- מי שנזהר לשמור על תכונת ההתמדה כמו נר שדולק כל הזמן ועל השאיפה למעלה כמו השלהבת- זוכה שבניו ותלמידיו מושפעים מכך ונעשים תלמידי חכמים (ע"פ הרב בן ציון אלגאזי,ראש מכון צורבא מרבנן)

תכונת הנר שהוא מדליק נרות נוספים מבלי להחסיר משלו דבר- תכונת הנתינה האינסופית ע"פ האמרה " זה נהנה וזה לא חסר" (בבא קמא כ, ע"א ) (ענ"ד)

2.בחנוכה כולם מהדרין מן המהדרין וגם את תמיד מהדרת אחרי הכי טוב שאפשר לתת:

כמה נרות צריך להדליק בחנוכה, אמרו חז"ל (שבת כא:) מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין, בית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך. והיינו, כי מעיקר הדין די בנר אחד לכל בית ובית מישראל, בין שבני הבית מרובים, בין שהם מועטים. אולם המהדרים במצוה זו, בלילה הראשון מדליקין נר אחד, מכאן ואילך מוסיף נר אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות, ואפילו אם היו בני הבית מרובים לא ידליקו יותר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סי' תרעא ס"ב). וכן פשט המנהג בכל תפוצות ספרד, וכמו שהעיד הרמב"ם. [ילקו"י מועדים עמ' קצה. ומ"ש הט"ז, שזהו חידוש, שהספרדים נהגו בזה כד' התוס' והאשכנזים נהגו כעין דברי הרמב"ם להדליק חנוכיה לכל אחד ואחד, כבר העיר עליו החמד משה, שמנהג הספרדים קדום הוא, ונזכר בדברי הרמב"ם] (קיצור ילקוט יוסף, תרע"א,ד) 


3. להיות נר (של) חנוכה- קשר של ניגוד לנר חנוכה

בברכת להדליק יש לומר 13 תיבות לא פחות ולא יותר ..."לדליק נר חנוכה" ולא יאמר "של חנוכה" כי תיבות ברכה זו מכוונים כנגד י"ג מידות של רחמים .גם יש שם סוד גדול בראשי התיבות "להדליק נר חנוכה" נח"ל שהוא שם קדוש המסוגל מאוד לשמירה כל ימי השנה.(חנוכה בציון, הרב מוצאפי,ע"מ רנא)

עיין באר היטב דבשבת  אומרים נר של שבת לפי שנר חנוכה אסור להשתמש לאורה ולזה אמר "נר חנוכה" להורות כי הנר אינו כי אם למצות חנוכה מה שאין כן בנר של שבת הכוונה שאנו משתמשים בו ונרו יאיר לתועלתנו וזה הנר המאיר הוא של שבת (שערי תשובה תרעו,א)


סיום: את תמיד במדרגת מוסיף והולך

 ת''ר מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין ב''ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך וב''ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר טעמא דב''ש כנגד ימים הנכנסין וטעמא דב''ה כנגד ימים היוצאין וחד אמר טעמא דב''ש כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין (שבת כא,ע"ב)