דרשת בר מצווה- גיל מצוות: לבחור לחבר שמים וארץ

 פתיחה:

ערב טוב לכל הקהל היקר ותודה גדולה לכל שהגיע היום לשמוח איתי בהגיעי למצוות!

יהודה בן תימא אומר )לקראת סוף הפרק החמישי במסכת אבות( את המימרה הידועה- "בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת". הייתי רוצה ברשותכם לברר ולהבין מה הקשר בין הגיל הזה לבר מצווה ומה משמעות הביטוי הזה- "בר מצווה".

א.בר מצווה ולא בעל מצווה

לפעמים כדי להבין את המהות של משהו  נעזרים במושג ההפכי לו, מה שמכונה "הגדרה על דרך השלילה".
מהו הביטוי ההפוך לבר מצווה ? - "בעל עבירה". 
נשאלת השאלה מדוע הקשר למצווה בא לידי ביטוי על ידי המלה "בר" (בן בארמית), ואילו הקשר לעבירה באמצעות המילה "בעל" ? 
הרי שני הביטויים באים לבטא שייכות!
מצד אחד למשל "בן חיל",בן בית" וכד', ומצד שני "בעל הבית", "בעל המאה הוא בעל הדעה"  וכד'. 
אז מה ההבדל?
התשובה נעוצה בהבדל בין בן לבעל.
קשר של בן להוריו הוא קשר שלא ניתן לנתקו לעולם. 
אדם ישאר בן של הוריו יעשה מה שיעשה, יהיה מה שיהיה. 
לעומת זאת קשר בין בעל לאישה הוא קשר על תנאי, קשר שמתקיים  כל עוד הם נשואים. 
לפי זה מובן,  שהקשר שבין נער בר מצווה לבין המצוות צריך להיות קשר תמידי, במשך כל ימי חייו הוא יהיה חייב במצוות.

יוצא אפוא, כשאדם נולד - הוא בן של הוריו ללא בחירה, 
כשאדם מתחתן  זה נעשה מתוך בחירה אבל הקשר הוא קשר על תנאי שבא לידי ביטוי במילה "בעל".
אבל כשאדם מגיע לגיל בר מצווה הוא יכול לבחור אם להיות בן נצחי של התורה והמצוות או לא.
אמר  בעל ה"משך חכמה" שאכן לגבי נער הנכנס למצוות אין אנו יודעים מה צופן לו העתיד, והאם אמנם יחזיק במצוות ויהיה בן קיימא לגבם, ולכן הוא נקרא "בר מצווה", כי המילה "בר" - יש לה פירוש נוסף בארמית והוא: בחוץ, כלומר, הנער הנכנס למצוות עומד על הסף - על מפתן המצוות. אם בחר להיות כמו בן אז הוא נכנס פנימה,והופך מבר מצווה לבן תורה.

ב.למה בר מצווה ולא בר מצוות?

מסביר הרב שרקי שהמילה מצווה בתורה- במיוחד בחומש דברים- באה לבטא את כל התורה כולה, קרי את מכלול כל המצוות כולן.
ע"פ החסידות מסבירים שהמילה מצווה עצמה באה מלשון צוות, חיבור, של האדם עם הקב"ה, וממילא מובן שכל המצוות כולן מחוברות לשורש אחד עמוק וחשוב - נותן התורה, נותן המצוות, הקב"ה.
כנראה שדווקא בנקודת ההתחלה, של חיוב קיום המצוות, זה המקום הנכון ביותר להדגיש בו את ההרמוניה והחיבור שיש בין כל המצוות. 613 מצוות, כמו גרגרי רימון אחד, מאוחדים כולם לחיבור אחד, מכנה משותף אחד, שורש אחד  והוא דעת ה'. ולכן בר מצווה ולא בר מצוות. הכל אחד.

ג.בין בר מצווה לגיל 13:

מבחינה מציאותית הקשר של כל האמור דווקא לגיל שלש עשרה הוא מובן, זה הגיל של תחילת ההתבגרות הפיזית- החל מגיל 13 האדם יכול להעניק חיים בפוטנציאל, ואז הוא גם נידון ואחראי על החיים שלו עצמו.
אבל המספר 13 גם מזכיר לנו פיוט מפורסם הנאמר בסוף ליל הסדר- "אחד מי יודע". 
בפיוט הזה מגיעים עד המספר 13 ( שלשה עשר מי יודע) וזהו, נעצרים. מדוע?
כי המספר שלוש עשרה מייצג את י"ג המידות של הקב"ה וזוהי שלמות שאחריה חוזרים אל ה- אחד. שלוש עשרה בגימטריה- אהבה, אבל שלוש עשרה בגימטריה זה גם- אחד. יש משהו שלם ואחדותי דווקא במספר 13 ואולי זה נובע מכך שהוא מחבר שבע ( שזה מספר של הקדושה- שבת,שמיטה וכד') עם שש (שזה מספר שמייצג את המציאות, שש פאות של קוביה, ששת ימי המעשה וכד'). 

לחבר שבע עם שש זה לחבר שמים עם ארץ, זה בעצם הייעוד של האדם בעולם, ייעוד שמופיע במפורש בפסוק הפותח של התורה- בראשית ברא אלוקים את השמים(המיוצגים ע"י המספר שבע) ואת הארץ(המיוצגת ע"י המספר שש) וסה"כ-13. 

סיכום: גיל מצוות- צומת הדרכים הגדול 

במשך שלוש עשרה שנה היתה לי ההזדמנות לטפח ולעדן  את המידות שלי, "דרך הארץ" שקדמה לתורה.
כעת עלי לבחור אם לעלות קומה, להיות בן לתורה והמצוות, לחבר שמים וארץ  או לעמוד בחוץ ("בר").
ואין לי אלא לשמוע לעצת התורה "ובחרת בחיים" (דברים ל,יט) בדרך התורה והמצוות, דרך עץ החיים,
ודרכם להתחבר אל האינסוף, בדיוק כמו פסי הטלית שאינם קוביות אלא דווקא קווים מקבילים המייצגים את האינסופי, את הנצח, נצח ישראל.
אסיים בתודה גדולה ל-3 השותפים שהביאו אותי לעולם: הורי היקרים והקב"ה.אני מאחל לעצמי להמשיך ללכת במסלול שהם הטוו לי, בדרך התורה והמצוות ,דרך המלך.
אכן, היום אני נולד מחדש ונעשה לבן של המצוות, 
מתחבר אל שורש נשמתי ואל הקב"ה בקשר אמיץ וחשוב.