יום הולדת שישים למשה אהרון

פתיחה:בן שישים לזקנה- מחמאה או לא?

יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

...הוּא הָיָה אוֹמֵר:בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, 
בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה,
בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת,
בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד,
בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה,
בּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף,
בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ,
בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה,
בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה
בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה
בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:
(אבות ה,כ-כא)


1.בגיל שישים יש עניין לעשות סעודת מצווה לתלמידים שיצא מכלל סכנת כרת:

רב יוסף כי הוה בר שיתין, עבד להו יומא טבא לרבנן.אמר: נפקי לי מכרת.
(מועד קטן כח ע"א)

אמר רב יוסף מריש ה''א מאן דהוה אמר לי הלכה כר''י דאמר סומא פטור מן המצות עבידנא יומא טבא לרבנן דהא לא מיפקידנא והא עבידנא השתא דשמעיתא להא דא''ר חנינא גדול מצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה אדרבה מאן דאמר לי דאין הלכה כרבי יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן(קידושים לא ע"א)

יומא טבא לרבנן. סעודה לתלמידים(רש"י,שם)

2.חכמה או זקנה?

יש ספרים דגרסי בן ששים לחכמה. וכ"כ הריטב"א, שהעד: (איוב יב, יב) 'בִּישִׁישִׁים חָכְמָה' — נוטריקון: בן ששים

(מדרש שמואל על אבות ה, כא, בשם הריטב"א)

ת''ר {ויקרא יט-לב} מפני שיבה תקום יכול אפילו מפני זקן אשמאי ת''ל זקן ואין זקן אלא חכם שנאמר {במדבר יא-טז} אספה לי שבעים איש מזקני ישראל רבי יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא מי שקנה חכמה שנאמר {משלי ח-כב} ה' קנני ראשית דרכו (קידושין לב,ע"ב)

ונראה לי כי בן ששים לזקנה זה קנה חכמה דכתוב בכתבי האריז"ל בטעמי המצות דמשמע דעכשיו קנה חכמה ולא קודם לששים יעויין שם וחכמה נקרא אבא שהוא טהרת המחשבה כנודע (פלא יועץ, ערך "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן)

3.שענייני העולם הזה יברחו ממנו:

בן שישים לזקנה וענייני העולם בורחים ממנו ומזהירו שאז ישתדל בעבודת השי"ת ויבין לאחריתו (המאירי,שם)

4.מגיל שישים אדם הוא כבר לא בחור:

  עד גיל שישים נחשב בחור  (מנחת פתים אה"ע סי' ט עמי ד ע"א )

5.מקומו של בן השישים - בבית הכנסת ובבית המדרש:

'סבא בבי כנישתא - סימא טבא; סבא בביתא - פחא בביתא'. ובן שישים לזקנה, בודאי כשיושב בבית הכנסת - אין לך סימן טוב וברכה גדולה מזו.
(פרדס יוסף, שם)

6.שנת השישים של האדם היא העשור השביעי של חייו - מקביל לקדושת יום השבת:

אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ותנא כוותי' כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר מזמור שיר ליום השבת יום שכולו שבת ואומר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור (סנהדרין צ"ז).

למה שמקובל מפי סופרים וספרים כי אדם עולם קטן, כשם שחלוקות שנות עולם לשבעה חלקים של שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, כך חלוקות שנות עולם קטן של אדם לשבעה חלקים, אשר שית מהן הוו עלמא שלו וחד חרוב יום שכולו שבת. הכי היא קושטא דמילתא, ימי שנותינו בהם שבעים שנה. וחלוקות שנותינו לשבע עשיריות, שש מהן בבחינת ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ושביעית בחינת ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם. כשנעשה אדם בן ששים שנה ונכנס לעשירית שביעית של שנות חייו, הרי בא בימים ושנים שכולן שבת....

(זאב יטרף שבת ב , זאב הוברמן ע"מ קפד)

7.עוד כמה דברים שהם בסדר 60:

א.60 מסכתות (משניות) בש"ס.

טנ"א בגימטריה = 60. וכן, גאון = 60. וסימנך : והחזקת בטנ"א מתוכם, 24 מסכתות הן משניות ללא תלמוד בבלי. 36 מסכתות כוללות תלמוד הבבלי. בתלמוד הבבלי יש 523 פרקים, 4258 משניות, 2711 דפים.

יש מונים 63 (= בטנ"א) מסכתות במשניות הש"ס :

מסכתות הש"ס: שישה סדרים בסימן זמ"ן נק"ט

סדר זרעים	סדר מועד	סדר נשים	סדר נזיקין	סדר קדשים	סדר טהרות
ברכות	שבת	יבמות	בבא קמא	זבחים	כלים
פאה	עירובין	כתובות	בבא מציעא	מנחות	אהלות
דמאי	פסחים	נדרים	בבא בתרא	חולין	נגעים
כלאים	שקלים	נזיר	סנהדרין	בכורות	פרה
שביעית	יומא	סוטה	מכות	ערכין	טהרות
תרומות	סוכה	גיטין	שבועות	תמורה	מקואות
מעשרות	ביצה	קידושין	עדיות	כריתות	נידה
מעשר שני	ראש השנה		עבודה זרה	מעילה	מכשירין
חלה	תענית		אבות	תמיד	זבים
ערלה	מגילה		הוריות	מידות	טבול יום
בכורים	מועד קטן			קנים	ידים
	חגיגה				עוקצין

ב.60 גיבורים מגנים על הקורא קריאת שמע על המיטה.

"הנה מטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל" (שה"ש ג, ז). אלו שישים אותיות שבברכת כהנים. "כולם אחוזי חרב" (שם). שכל אחד משלושת פסוקי ברכת כהנים שמו של הקב"ה נזכר בו: א. יברכך ה' וישמרך ב. יאר ה' פניו ג. ישא ה' פניו... משכים והולך לביהכ"נ מפחד שראה בלילות ורואה הכהנים נושאים כפיהם. החלום הרע מתבטל ממנו. 

(תנחומא במדבר ו, ט)

ג.גמילות חסדים - ביקור חולים:1/60 מחוליו נוטל כל המבקר את החולה.

"ויאמר ליוסף הנה אביך חלה... ויגד ליעקב הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על הַמִּטָּה" (בראשית מח, א-ב). כל המבקר את החולה, נוטל אחד משישים מחוליו - כשהוא בן גילו. (רש"י: כמותו) : הנה = בגימטריה 60, הַמִּטָּה = בגימטריה 59. לפני בוא יוסף נאמר: "הנה = 60 אביך חולה". אחרי בוא יוסף נאמר "ויתחזק ישראל וישב על הַמִּטָּה" = 59. יוסף נטל 1/60 מחוליו של אביו. 

(הגר"א נדרים לט.)

ד.כשרות - איסור והיתר, ביטול בשישים-1/60 דבר איסור שנפל לכמות של 60 חלקים מן ההיתר- האיסור בטל ב-60.

חז"ל קבעו כי טעם האיסור מתבטל ונמוג אם הוא אחד בשישים היתר. לדוגמה: 10 גר' חלב שנפלו ל-600 גר' בשר - התערובת כשרה. "להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל" (ויקרא יא, מז). הפסוק פותח באות ל ומסיים באות ל. ל+ל בגימטריה = 60. רמז לרוב האיסורים הבטלים בשישים = 60.

---

ה.מידות ושיעורים - יצירות הבריאה בשישים -1/60 בשישה יסודות ואירועים בבריאה.

א. אש: אחד משישים בגיהנום.            ד. שינה: אחת משישים במיתה. ב. דבש: אחד משישים במן.                 ה. חלום: אחד משישים בנבואה. ג. שבת: אחת משישים בעולם הבא.      ו. ביקור חולים: אחד משישים נוטל מחוליו. ברכות נז:

ו.מתנות כהונה - ראשית הגז -1/60 ראשית הגז.

"וראשית גז צאנך תתן לו" (דברים יח, ד). הגז הוא מחמש צאן ומעלה, מהתורה אין שיעור. לפי חז"ל השיעור 1/60 כמו תרומה. הלכה כבית הלל מחמישה כבשים ובתנאי שנגזו משקל שישים סלעים, לפחות כדי טווית בגד מכובד: לבגד קטן- כגון אבנט. (כל כבש כ-240 גרם מלובן - מכובס ונקי). אם רוצה לחלק את ראשית הגז לכהנים רבים יש לתת לכל כהן 1/60 מהצמר בתנאי שיש בו משקל חמישה סלעים - כשיעור בגד כהונה קטן (אבנט). רבי דוסא בן הרכינס אומר, חמש רחלות גוזזות מנה (מנה) ופרס, חייבות בראשית הגז. וחכמים אומרים, חמש רחלות גוזזות כל שהן (אך יש להן שיעור).       חולין קלה.

(אוצר הסימנים והמספרי ע"מ 248-249)

סיום: המספר שישים מייצג שלמות עצומה שהגיעה אליה האדם הראיה שהביטוי בחז"ל ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני הוא שישים ריבוא וגם- יש שישים ריבוא אותיות לתורה= ישראל

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף (שמות, י"ב, ל"ז)

תניא רבי סימאי אומר נאמר (שמות ו, ז) ולקחתי אתכם לי לעם ונאמר והבאתי אתכם מקיש יציאתן ממצרים לביאתן לארץ מה ביאתן לארץ שנים מס' ריבוא אף יציאתן ממצרים שנים מס' ריבוא אמר רבא וכן לימות המשיח שנא' (הושע ב, יז) וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים
(סנהדרין קיא א)


אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל שישים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מיד, כי מספר זה של שישים ריבוא כחו גדול ושלם להכריע את הס"מ בשערי ירושלים.
(קול התור, א', ט"ו)