יום שבת, 28 בינואר 2012

ענבל ונסים- על החיבור העל טבעי


1.two בשבט: המודל לזוגיות-אדם אדמה
א.יש מאין:
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה: (בראשית ב,ה)
ב.שני המרכיבים החשובים לזוגיות בריאה:
וַיִּקַּח יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ (שם,שם,טו)
ג.החיפוש אחרי האחת והאחד:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: וַיִּצֶר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:(שם,שם,יח-יט)
וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:(שם,שם,כג)
ד.הניתוק בין האדם לאדמה:
וּלְאָדָם אָמַר... אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:(בראשית ג,יז-יח)
ה.החיבור המחודש לאדמה ופירות האילן בט"ו בשבט:
...ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהם, כאשר הנהגתי לכל החברים אשר עמדי ומורי ז"ל היה אומר לכוון באכילת פירותיהם לתיקון חטא אדם הראשון אשר חטא בפירות האילן, כי אף כל ימי שנה כל כונתנו לתיקון זה, מכל מקום חביבה מצוה בשעתה זה היום תחילה וראש לפירות האילן (חמדת ימים,פרק ג)

2.הזוגיות וקריעת ים סוף
אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:וקשין לזווגן כקריעת ים סוף ( סוטה,ב,ע"א)

רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח (תהלים סח, ז): אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמְרָה לוֹ לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר לָהּ לְשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּדִכְתִיב (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. אָמְרָה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו, אָמַר לָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לֵיהּ, וְדָא הוּא אֻמָּנוּתֵיהּ, אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמָּה עֲבָדִים כַּמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי, לְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָן. אָמַר לָהּ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף. הָלַךְ לוֹ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, מֶה עָשְׂתָה נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, אָמְרָה פְּלַן יִסַּב לִפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּסַּב לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָן בְּלַיְלָה אַחַת. לְמָחָר אֲתוֹן לְגַבָּהּ דֵּין מוֹחֵיהּ פְּצִיעָא, דֵּין עֵינוֹ שְׁמִיטָא, דֵּין רַגְלֵיהּ תְּבִירָא. אָמְרָה לְהוֹן מַה לְּכוֹן, דָּא אֲמָרָה לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדֵין, וְדֵין אֲמַר לֵית אֲנָא בָּעֵי לְדָא. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ לֵית אֱלוֹהַּ כֶּאֱלָהֲכוֹן, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכוֹן נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת יָפֶה אָמַרְתָּ. (בראשית רבה,סח,ד)
2 תופעות מעל הטבע :
יש לך לדעת, כי אין זיווג האדם טבעי, רק הוא מן ה' יתברך החיבור והזיווג... ולכך אין דבר זה נכנס בהנהגת הטבע... ודבר זה שהוא החיבור הפרטי הוא ענין נפלא, ורמזו אותו חכמים: קשה זיווגן כקריעת ים סוף, ... והוא כקריעת ים סוף שהוציא את ישראל מתוך הטבע הכולל, שקרע להם הים שהוא טבעי. וזה היה סוף ותכלית גאולת מצרים, שגאלם מתוך הטבע הכולל. ובשביל שמזווג לכל אחד זיווג הראוי לו, ובמה שהוא פרטי זה הוא מחולק מאחר, וה' יתברך מאחד ומקשר אותם, דבר זה קשה כמו קריעת ים סוף, כי קריעת ים סוף היה מחלק ומפריד הים שהוא אחד וראוי להיות מחובר ביחד, וה' יתברך קרע אותו והפרידו, ואילו חיבור איש ואשה ראוי שיהיו נפרדים כל אחד לבדו, והוא יתברך מחבר אותם להיות אחד.(מהר"ל, באר הגולה, הבאר הרביעי עמ' פג)

2 תופעות של חיבור מחדש:
...מסתבר שאותם שהופרדו באופן מלאכותי נכספים לשוב להתאחד.והנה בים סוף התרחש הדבר: נבקעו המים , אבל לפנות בוקר שב הים לאיתנו ושני חלקיו שבו והתאחדו.והרי יש בכך בשורה כי כל פירוד מעין זה-זמני הוא, וסוף הנפרדים להתאחד.אפשר שכך ביקשו חכמים שנתפוס את הזיווג הראוי וההולם: כפגישה מאחדת של שניים שהיו אי אז בשורש נשמתם אחד ועתה יהיו גם לבשר אחד (עת לשמוח, הרב יהודה שביב,פרשת בשלח)

ענבל=גימ' 152 ; נסים-גימ' 160
ההפרש: 8 - מייצג את כל מה שמעל הטבע,כזיווג שנדמה לקריעת ים סוף כמאורע שמעל הטבע וכחיבורו של האדם אל הטבע ואל האדמה בתיקון של ט"ו בשבט.

יום שלישי, 10 בינואר 2012

אודות השם: ניר

הקדמה:
חכמי הקבלה וביניהם האר"י מסבירים שכאשר ההורים קוראים שם לילד כעין רוח הקודש (נבואה) נזרקת (נכנסת) בהם. (ע"פ אתר זוהר הקבלה).

1.סגולה:
שלא ישכח שמו ליום הדין יאמר כאן (סוף תפילת עמידה) פסוק מהתנ"ך המתחיל באות הראשונה של שמו ומסיים באות האחרונה של שמו.(מתוך הסידור "עוד יוסף חי")
נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר (בראשית,מט,כא)

שִׁמְעוֹן בְּנוֹ אוֹמֵר,...וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה..(אבות א,יג)

הַמַּעֲשֶׂה- זריזות- נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה:
כי האילות שנולדו בארץ מלך הצפון יגדלו אותן בהיכלי מלך הנגב ויקשרו כתב הבשורה בקרניה והיא תרוץ מהר ותשוב למעונה ויתבשרו בהן (רמב"ן ,שם).

הַמִּדְרָשׁ -הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר :
אמרי שפר בגימטריא שיר ושבחה (בעל הטורים,שם)

2.משמעות השם:
ניר- שדה שנחרש (מילון אבן שושן) וממילא הוא ממהר (זריזות) להוציא פירות.

3.מקור השם:
כִּי כֹה אָמַר יְ-ה-וָֹ-ה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים: הִמֹּלוּ לַ-י-ה-וָֹ-ה וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם:(ירמיה, ד,ג-ד)

נירו לכם ניר. מתחלה חרשו השדה לחתוך שרשי הקוצים ואח''ז זרעו על שדה נקיה ולא תזרעו על הקוצים בעודם מחוברים בארץ כי לא תצלח הזריעה ור''ל מתחילה הסירו הפסילים ואחר זה יקובל תפלתכם לפני ולא כשעדיין לא עזבתם הפסילים : (מצודת דוד,שם)


תאריך הלידה: י' בטבת

הקשר לעבר- תאריך תחילת המצור שהביא את חורבן בית המקדש:
מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר: (ירמיה כו,יח)


הקשר לעתיד:

כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה ח,יט)